#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	רכב. האי מאן דשדא ליפתא בי פילי דארעא דגר לא הוי חזקה 1) מדוע 2) מאי שנא מרפק בה פורתא 3) מדוע לא יחזיק בלקיטת ואכילת הלפת? 	"1) שלא עשה שום תיקון בקרקע,ואע""פ שנשרש הלפת וגדל,ממילא הוא דקשבח.<br>2) ששם עשה מעשה בגוף הקרקע ומשביח הקרקע מיד בחרישה זו.<br>3) שאינו עושה בלקיטת הפירות ולא באכילתם שום תיקון בקרקע."	בבא בתרא נד.		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	רכג. פשח דיקלא אדעתא דחיותא והתכוין לקנות האם קנה ומדוע? 	"לרשב""ם (ד""ה אדעתא דחיותא) לא קנה שאינו מתכוין לתקן הקרקע דומיא דנעל וגדר אלא ללקיטת פירות מתכוין, דתרתי בעינן, שיעשה תיקון בקרקע בידים, ובאותו תיקון יהא מתכוין לשם תיקון כדי להחזיק. לתוס' (ד""ה אדעתא) קנה כיון שהתכוין לקנותו <sup>קכא</sup>.<span style=""font-size: 12pt !important; color: #504f4b;"">
<br>קכא.  כ""כ בהגה""מ  (פ""ב מזכיה ומתנה  במקלקל שאז אין מועילה כוונתו,  אות די)  דפליגי. אמנם בחוסן ישועות אבל אם מתקן הקרקע בכך מודה ר""ל דלא פליגי אלא דהרשב""ם דיבר הרשב""ם דמועילה כוונתו.</span>"	בבא בתרא נד. ותוס'		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	רכד. המכייר בנכסי הגר או הצר בהם צורה קנה 1) מה כייר ואיזו צורה צר 2) האם יש לכך שיעור ומקום? 	"1) פירש רשב""ם שכייר ציורים בעלמא מעשה צעצועים ופרחים. וצר צורה פירש צורת חיה ועוף .<br>2) בכיור צריך אמה [על אמה, רש""ש[ כנגד הפתח ואם אינו נגד הפתח צריך יותר מאמה. בצר צורה די באחד, ולא בעינן אמה ולא כנגד הפתח."	בבא בתרא נד.		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	רכה. ושאינה מסוימת במצריה עד כמה אמר רב פפא כדאזיל תיירא דתורי והדר. במה יקנה וכמה יקנה? 	"לרשב""ם כשיחרוש צמד בקר שורה אחת מקצה גבול השדה ועד קצהו, והדר, ובחזרתו יעשה עוד שורה אחרת, דהיינו שתי שורות על פני כל השדה משפתו אל שפתו ממזרח למערב, ומתוך כך קנה כל השדה גם מן הצפון לדרום [ועי' מהרש""א[. והתוס' (ד""ה ושאינה) פירשו כמה יקנה במכוש אחד כדאזיל תיירא דתורי והדר פירוש כשיעור מידת תלם, והם היו יודעים מידת התלם כמה היה אורך שלו <sup>קכב</sup>. [ועי' רש""ש[.<span style=""font-size: 12pt !important; color: #504f4b;"">
<br>קכב.  והרא""ש  (סי' סד)  פירש שקנה במכוש אחד כשיעור מענה לאורך השדה ולרחבו, כגון אם המענה מאה אמה אם נכש בגבולי השדה קנה מאתים אמה על מאה, ואם נכש באמצע השדה קנה מאתים על מאתים.</span>"	בבא בתרא נד: ותוס'		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	רכו. גוי שמכר קרקע לישראל וקיבל ממנו מעות ועדיין לא קיבל הישראל שטר, וקדם ישראל אחר והחזיק בה קנה. 1) האם צריך השני להחזיר מעות ללוקח ראשון 2) האם ישראל השני נקרא רשע ומדוע 3) האם מותר לישראל לתבוע מעותיו מהגוי כשיודע שהגוי יחזור לגזול את המחזיק ומדוע? 	"1) כתב הרשב""ם שיש מפרשים שצריך השני להחזיר מעות ללוקח ראשון <sup>קכג</sup>, ולרשב""ם נראה שא""צ אלא זכה בה לגמרי.<br>2) כתב הרשב""ם דהאי שני רשע מיקרי, דכיון דיהב לוקח ראשון זוזי לא גרע מעני המהפך בחררה ובא אחר ונטלה דמיקרי רשע ההוא אחר. והתוס' (לעיל כא,ב ד""ה מרחיקיו) הביאו את שיטת ר""ת דבדבר של הפקר אפילו רשע לא מיקרי כיון שלא ימצא במקום אחר <sup>קכד</sup>.<br>3) כתבו התוס' (ד""ה וישראל) שמותר לישראל לתבוע מעותיו מהגוי אע""פ שמתוך כך יחזור הגוי ויגזול את המחזיק, דבדין קא תבע ליה דלא נתן לו מעות אלא ע""מ שתבוא הקרקע לידו. וגם הרשב""ם כתב שאם יוכל הלוקח הראשון לדון עם הגוי להוציא מעותיו יעשה <sup>קכה</sup>.<span style=""font-size: 12pt !important; color: #504f4b;"">
<br>קכג.  וברשב""א ביאר שיטתם שהוא משום דמשתרשי ליה שהנאתו באה ע""י המעות שנתן הראשון או משום דהוי השדה כמשכון אצלו .
<br>קכד.  ודעת הרא""ש  (כאן)  כר""ת.
<br>קכה.  והרא""ש  (שם)  כתב שדבריו אינם מובנים, דהיאך יוכל להוציא מעות מן הכנעני כיון שבדינהם קני ואף בדיננו נגמר הקנין ע""י נתינת הכסף שוב אין חייב להעמיד מקחו בידו אם בדיני ישראל זכה המחזיק, ואם יבוא בערמה ואלמות על הגוי ודאי אסור דהוי מוסר.</span>"	בבא בתרא נד: ותוס'		
